רפואת מתבגרים היא תת התמחות קלינית ברפואת ילדים.
ע"פ ההגדרה של האיגוד הישראלי לרפואת מתבגרים טווח הגילאים של מתבגרים הוא בין גיל 12 לגיל 18 אך ברור היום שהטווח הזה גדל מכיוון שהבגרות המינית מתחילה מוקדם יותר והעצמאות הנפשית מסתיימת בשלהי העשור השלישי.

תקופת הבגרות היא תקופה שבה יש קשר הדוק בין שינויים פיזיולוגים לשינויים חברתיים. התקופה הזו היא תקופה קריטית אשר קובעת את המשך חייו של הבוגר במישור הבריאותי, חברתי, נפשי. התקופה לא פשוטה הן למתבגר והן למשפחתו.

ההתפתחות בתקופה הזו מתבטאת בשלושה מישורים:
• גופנית- מילדות לבגרות מינית
• חברתית- מתלות לעצמאות
• קוגניטיבית – מחשיבה קונקרטית לחשיבה מופשטת גבוהה.

הטיפול במתבגרים דורש יכולת הקשבה לנפשו של המתבגר והבנה שמתבגר הוא אינו רק מבוגר צעיר. המאפיינים הגופניים, הנפשיים והחברתיים שונים לחלוטין מעולמו של הילד והמבוגר ועל כן הטיפול בו הוא מיוחד.

יותר מדי צבעים
מעוורים את העיניים
יותר מדי צלילים
מחרישים את האוזניים
יותר מדי טעמים
מקהים את חוש הטעם
יותר מדי רצונות מבלבלים את הדעת

הימורים וציד
מעוררים חמדנות
חפצים יקרים
מנולים
את יופי הפשטות

על כן החכם
אוכל לפי מידת קיבתו.
ולא לפי מידת העין

הוא
דוחה
את
מיותר
ותמיד ידבק במהות

(ספר הטאו, תרגום ניסים אמון)